אמר רבי שמחה בונים מפְּשיסחָה:
לכל אחד צריכים להיות שני כיסים, ובהם ישתמש כשיצטרך לכך.
בכיס אחד יהיה כתוב – "בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם" (משנה, סנהדרין, פרק ד משנה ה), ובכיס השני – "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בראשית יח, כז).
ועוד הוסיף: "הרבה טועים, ומשתמשים בכיס ההפוך מזה שהם צריכים לו."
כשנתקלתי בקטע הנ"ל חשבתי עליו הרבה וקראתי אותו מספר פעמים. הוא מאוד התחבר אליי לקליניקה- על הקושי של אנשים לדעת כיצד להתנהל עם האגו שלהם באופן שמותאם לסיטואציה.
חלק מהאנשים יסתובבו בעולם ביהירות ובגאוותנות, יהיו בטוחים שהם צודקים תמיד ובכל, יתקשו להקשיב לאחרים. הם יכשלו פעם אחר פעם או יִדַחוּ או לא יצליחו להשיג את מטרותיהם ובכך שהם יתקשו להיות ענווים ולהביט בתוך עצמם, הם יאשימו את הסובב אותם- "אני לא מוצא זוגיות בגלל שנשים מחפשות רק גברים עשירים/ משכילים/ גבוהים/ מצליחים וכדומה"- ואני לא כזה או לחליפין: "אני לא מוצא זוגיות כי אף אחת לא מספיק טובה בשבילי כי הן לא יפות מספיק/ מוצלחות מספיק/ אין לנו אותם תחביבים/ הן רוצות רק את הכסף שלי וכו'".
כשאני בטוח שאני מושלם והשאר לא ואני לא מצליח בגלל העולם ולא בגלל דברים שאני עושה או לא עושה, אני לא אוכל להשיג את מטרותיי.
מנגד, יהיו את אלו שישפילו את עצמם עד עפר: "אני לא ראוי לאהבה, אף אחת לא תרצה אותי כי אני לא מוצלח מספיק. לא משנה כמה אני אנסה- אף אחת לא תרצה אותי. חבל לי בכלל לנסות". הם לא יראו את החלקים הטובים שבהם, את מה שיש להם להציע לנשים, את זה שנשים שונות רוצות דברים שונים. כל מה שהם יראו זה את הפגמים שלהם, את הכישלונות שלהם, את זה שהם מתקשים להשיג דייט או לצלוח את הדייט הראשון. הם יתקשו לראות את ההסברים האובייקטיביים או החיצוניים שלא קשורים בהם.
אפשר לומר שלגבי כל דבר שנצליח בו או נכשל בו יש גם גורמים פנימיים שקשורים בנו וגם גורמים חיצוניים שלא תלויים בנו.
כשאנחנו נוטים לייחס הכל/הרוב לגורמים חיצוניים אנו קוראים לזה " מוקד שליטה חיצוני" (כי כביכול מה ששולט בחיינו לתפיסתנו זה גורמי חוץ) וכשאנו נוטים לייחס הכל/הרוב לגורמים פנימיים אנו קוראים לזה "מוקד שליטה פנימי" (כי כביכול הכל תלוי בנו ואנו מניעים את העולם).
בטיפול CBT אנחנו לומדים להבין שלא הכל שחור לבן ולא הכל תלוי בנו או באחר. אנחנו לומדים לבחון כל מחשבה כזו ולבדוק האם היא מציאותית ונכונה? האם יש לי הוכחות אליה? האם אני יכול למצוא הסברים חלופיים שהם גם הגיוניים? הדרך שבה אני חושב ומתנהל לא מקדמת אותי, מה זה אומר? אולי הגיע הזמן לשנות את דרך המחשבה שלי או הפעולה שלי באופן שיסייע לי לקדם את עצמי?