חרדה חברתית (ח"ח) היא אחת ההפרעות הפסיכיאטריות השכיחות ביותר- הרביעית בגודלה. השכיחות שלה היא כ- 12% מהאוכלוסייה שיסבלו במהלך חייהם מח"ח ברמה זו או אחרת. ח"ח מאופיינת בפחד או בושה מסיטואציות חברתיות או ביצוע פעולות בציבור שחושפות אדם לביקורת של אחרים. האדם חושש שמא התנהגותו ותגובות האנשים אליה יגרמו לו לבושה, פחד או השפלה, וזה מוביל לחרדה שמתבטאת בתגובות גופניות כגון: דופק מהיר, נשימה מהירה, הסמקה, הזעה, גמגום, רעד בקול, רעד בגוף כמו בידיים וכן הלאה. האדם החרד חברתית בדרך כלל מודע לכך שהמחשבות שלו לא מציאותיות ומוגזמות, אולם לא יכול להימנע מלחשוב כך ולהיות מושפע מכך. בתגובה לחרדה, הוא נמנע ממצבים חברתיים רבים, וכשהוא מתעמת איתם (לעיתים כי אין לו ברירה), הוא חווה מצוקה ניכרת המלווה בחרדה עזה. גם לאחר אותו אירוע הוא ממשיך לחשוב רבות על המקרה ולנתח את התנהגותו ולשפוט אותה.
ההימנעות הזו היא שמבחינה בין ביישנים לחרדים חברתית- הביישנים יתביישו, אך לבסוף יתמודדו, והבושה תעבור עם הזמן, אולם האדם עם הח"ח ימנע או יסבול רבות בזמן ההתמודדות. ההימנעות קורית על מנת לא לחוש את החרדה והבושה, ומאחר והאדם לא מתמודד עם הסיטואציות ונמנע מהן, זה משמר את החרדה ולעיתים היא אף מוכללת על סיטואציות שלא התנסה בהן. ההימנעות פוגעת בתחומי חיים רבים כגון- התחום החברתי, הלימודי, התעסוקתי, הזוגי וכל הקשר חברתי אחר. במקרים קיצוניים ביותר, יש אנשים שנמנעים כמעט כליל מסיטואציות חברתיות וכמעט ולא יוצאים מהבית. סיטואציות שכיחות שח"ח מתבטאת בהן: דיבור לפני קהל או קבוצה (שיכולה להיות גם 4-5 אנשים), דיבור עם זרים (ובעיקר פתיחת שיחה), הבעת דעה בפומבי (יכול להיות גם ברשתות חברתיות), אכילה או כתיבה בפומבי ובכלל מבחנים (עשוי להתפתח לחרדת בחינות), שיחה עם אנשי סמכות (מנהלים ואף רופאים או אנשי מקצוע אחרים), להתחיל היכרות רומנטיות או אפילו לצאת לדייטים, בקשת עזרה- אפילו ממוכר בחנות, אדם ברחוב כדי לקבל הכוונה וכדומה ונמנעים מעימותים- לפעמים גם מול חברים, משפחה או בני זוג מחשש שידחו אותם.
החרדה החברתית מתחילה על פי רוב בגיל ההתבגרות, כשאצל כרבע מהאנשים היא מתחילה כבר בילדות המוקדמת. האנשים לומדים להימנע על מנת להפחית את החרדה, אך זה זמני. על פי רוב, ללא טיפול הח"ח הופכת לכרונית. לפעמים עם הגיל ישנו שיפור מסוים, אך היא לא תעבור לחלוטין.
ישנם שני סוגים של חרדה חברתית-
חרדה חברתית ספציפית: בתחום אחד כמו למשל פחד קהל או רק חרדה בתחום הרומנטי.
חרדה חברתית מוכללת: נמצאת בשני תחומי חיים או יותר, קשה יותר מהספציפית וגורמת ליותר מצוקה.
אנשים רבים שסובלים מח"ח אינם מודעים לכך שהם סובלים מחרדה. ח"ח היא סוג של פוביה, אך בעוד שלאנשים קל לומר שיש להם פוביה מגבהים או ממקקים, קשה להם להבין שמה שהם חווים זה לא רק ביישנות גדולה או בטחון עצמי נמוך, אלא בעיה של ממש ושיש לה טיפול. כך גם לגבי הסביבה שלא מבינה "מה הסיפור שלהם", "אתה בסך הכל צריך לדבר", פשוט תעשה את זה" וכן הלאה. חשוב לציין שהמצוקה נגרמת מתסכול- האדם מעוניין לעשות פעילויות שונות, להביע את דעתו, להכיר חברים ובני זוג וכדומה- אבל בגלל המחשבות הטורדניות, הוא נמנע מלעשות כן.