חוסר אמון

חוסר אמון בגברים אחרי שנבגדתי על ידי בעלי ואני לא רוצה יותר קשרים זוגיים. חוסר אמון במישהי שתטפל בתינוק שלי כי היא לעולם לא תהיה טובה כמוני ולכן אני לא אעבוד עד שיגדל מספיק. חוסר אמון בחברים כי חברים לא היו שם בשבילי בזמנים שהכי הרבה הייתי צריכה אותם ולכן אני לעולם לא אתן לאף אחד לדעת מה קורה לי בלב באמת. חוסר אמון בבני אדם כי ההורים שלי היו הורים מזניחים וקשים שדאגו רק לצרכים הפיזיים שלי ולא ראו אותי, לא ראו אותי באמת ולכן אני לא יודעת להיות הורה בעצמי ואני גם חוששת להיות הורה- כי אולי אני אהיה הורה מתעללת ומזניחה בעצמי.

ויש גם חוסר אמון בעצמי. אני לא מאמינה שאני יכולה, אז אני לא רוצה.
אני לא מאמינה שאני אצליח, אז עדיף לא לנסות מלכתחילה.
נכשלתי בעבר, אז למה שאצליח בפעם הזו?
אף אחד לא מאמין בי ולא האמין בי מעולם, למה שאאמין בעצמי?
אני לא מאמינה שאני טובה.
אני לא מאמינה שאי פעם יהיה לי טוב.
אני אסתפק במועט ובמה שיש, אני לא אעשה שינוי אם אני לא חייבת, כי אני לא רוצה להתאכזב.

והמחשבות האלה, השליליות האלה, חוסמות, עוצרות, בולמות אותנו מלהתפתח, להתקדם, לפרוח. מרוב שאנחנו חסרי אמון, מרוב שאנחנו רואים שחורות ואת התרחישים הכי גרועים בעולם, מרוב שאנחנו בטוחים שהעבר הרע מנבא בהכרח את העתיד, שהציפיות שלנו מעצמנו ומהעולם לא יתממשו כי התאכזבנו פעם אחרי פעם אחרי פעם… אנחנו מפסיקים לנסות. מפסיקים לצפות.

לפעמים מעדיפים להיות בשליטה מלאה, ולכן לא ניתן לאיש להשפיע על חיינו, להיכנס אליהם, להיכנס ללב שלנו. כי קשה להתמודד עם חוסר אונים, חוסר שליטה, חוסר ידיעה, חוסר השפעה.

אז מה אפשר לעשות?
להבין שאין לנו שליטה על העולם, על הסביבה, על בן הזוג, על האקס, על ההורים, על הילדים, על החברים, על הבוס, על המציאות.
לקבל את זה באהבה ובהבנה שאלו החיים.
לעשות שינוי במחשבות שלנו.
להבין שכאב וסבל הם חלק מהעולם, לא ניתן למנוע אותם, ואם בהימנעות ננסה להימנע מהם- עצם ההימנעות ממה שמפחיד אותנו תגרום לנו על הדרך להפסיד הרבה דברים טובים וחיוביים שיכולנו ליהנות מהם, ולו לפרק זמן שאול.