"זה משגע אותי", היא אומרת לי. "העסק הזה ממש חשוב לי, אני יודעת שאני חייבת לבצע את המשימות האלה, ואני פשוט לא מצליחה! אני דוחה את זה בלי סוף, מוצאת תירוצים, עושה מיליון דברים אחרים, העיקר לא לעשות את הטלפונים שאני צריכה או את הניירת. רק כשכבר אין ברירה ויש דד ליין ואני עם סכין על הצוואר, אני עושה את זה. אני עומדת במשימה, אבל בקושי, ואני רוצה יותר, הרבה יותר. אני חולמת להצליח, ואני יודעת שאני יכולה ורק זה עוצר אותי מלהצליח באמת".
את המונולוג העצוב והנוגע ללב הזה (שמיי לא מזדהה איתו?) אמרה לי אחת המטופלות שלי בתחילת שנות ה- 30 לחייה. בעקבות הטיפול עלה בי החשד שיש לה הפרעת קשב וריכוז. נתתי לה שאלון שבו אכן עלה שיש חשד לADHD. לאחר מכן סקרתי לעומק את תולדות חייה ועלו סימפטומים נוספים שלא נמצאים בDSM (ספר האבחון הפסיכיאטרי האמריקאי) אך מאפיינים מאוד את ההפרעה: קשיים לימודיים מהיסודי- אף פעם לא אהבה ללמוד, חוסר יכולת להתמיד במקומות עבודה, משתעממת בקלות, דחיינית, שכחנית, קושי לגייס מוטיבציה, חיה בבלאגן מתמשך, דימוי עצמי נמוך לאור תחושת כישלון מתמשכת…
הסברתי לה על הפרעת קשב וריכוז, תיארתי לה את כל הסימפטומים לפי הDSM ולפי ניסיון קליני בשטח וידע מהתחום, ועיניה נפערו. לפתע היא הבינה שכל אותן התנהגויות ששנאה בעצמה ותמיד חוותה חצי ביקורת בגללן, הן לא בגלל "אופי בעייתי" או "עצלנות"- זה בגלל שאולי באמת יש לה בעיה, בעיה אובייקטיבית… בעיה שגם אפשר לטפל בה! היא קבעה תור לנוירולוג ועברה אבחון מסודר, ואכן נמצאה כלוקה בהפרעת קשב וריכוז. יחד סייעתי לה להפנים את המידע החדש, מה זה אומר לגביה, לגבי העבר ולגבי העתיד… היא התחילה לקחת טיפול תרופתי ובשילוב שלו עבדנו על מיומנויות ניהוליות (סדר, ארגון, תיעדוף משימות, ניהול לו"ז וכו') ועל תפיסת המציאות והעצמי השלילית שלה. בעקבות כך, דימויה העצמי התחזק, היא למדה כלים המיועדים לעסק, אך כמובן ששימשו אותה גם בחייה האישיים, תחושת המסוגלות שלה התחזקה בעקבות חוויות הצלחה ותחושה שהיא יכולה לשלוט בעסק ובחייה!
*
מטופלים שואלים אותי מה זה בעצם פסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית. מה החלק ההתנהגותי ומה החלק הקוגניטיבי? איזה משימות אני נותנת?
בחלק הקוגניטיבי ניתחנו יחד מה קורה כשהיא דוחה משימות, איזה מחשבות עולות בה, איזה רגשות מציפים אותה… הלחץ, המתח, האשמה עצמית, חוסר אונים, תסכול… והכל מתגבר ומתעצם לאור העובדה שהיא יכולה, אבל לא עושה…
בחלק ההתנהגותי בחרנו משימה קטנה, שהיא לא מפחידה מידי, שהיא ניתנת לביצוע והיא דוחה כבר כמה שבועות. היאא קבעה עד מתי היא צריכה לבצע אותה (ולפני הפגישה הבאה שלנו) וקיבלה טבלה למלא שבה היא מנתחת את הרגשות, המחשבות וההתנהגות שלה סביב האירוע. המשימה שהיא צריכה לבצע והניתוח שלה מעבר לפגישה שלנו הן החלק ההתנהגותי שבהם היא צריכה להתמודד עם מה שמלחיץ אותה ומאיים עליה ולבדוק מה קורה לה בזמן הזה. בהתאם לתוצאות (האם תצליח או לא לבצע את המשימה), נוכל להמשיך להיכנס לעומק ולהבין מהו גורם הלחץ ונתמודד איתו ביחד.
דוגמה נוספת לחלק ההתנהגותי הוא שהכנו יחד רשימה של משימות שעליה לעשות במהלך השבוע הקרוב, היא תעדפה אותן ותכננו יחד שתי משימות שהיא תבצע השבוע כשאנו פורטות ומתכננות את השלבים המקדימים. לאחר מכן, תכננו חלוקת זמן של יום אחד ואת המשימות על פניו. כאן בעצם הוסבר באופן תאורטי ונעשה דיון אודות איך מתעדפים משימות, איך מתכננים ביצוע משימה, מה צריך לכלול תכנון סדר יום וכו'- ולאחר מכן ביצענו זאת יחד, כשהמטרה היא שהיא תנסה ליישם זאת. בהתחלה בליווי שלי, ולאחר מכן בעצמה,כ שהיא מביאה לפגישה הבאה גם את התכנון שערכה לבד וגם האם הצליחה לבצע את המשימות, מה סייע לה להצליח ומה לא וכן הלאה.
זו דוגמה לטיפול בהפרעת קשב וריכוז, אבל המודל הטיפולי הזה מתאים לטיפול בכל סוגי ההפרעות ובכל סוגי הבעיות, כולל בעיות שכל אדם נתקל בהן בתחומי חיים שונים או משברי חיים.
האם גם לכם יש קושי או דבר מה שמאיים עליכם או מלחיץ אתכם ואתם רוצים להתמודד איתו, אבל מתקשים לעשות זאת לבד וזקוקים לעזרה כדי להצליח?
מוזמנים ליצור קשר ולקבל ייעוץ וליווי אישי.