fbpx

ההשפעה של טיפול בהפרעת קשב באלימות אינטימית

בעלי הפרעת קשב רבים סובלים מחוסר בוויסות רגשי שמהווה חלק מתסמיני הליבה של ההפרעה ומתבטא בין השאר בהתקפי זעם ושינויים במצבי רוח. תסמין ליבה נוסף אצל חלק מבעלי ה- ADHD הוא אימפולסיביות, כשבמספר מחקרים רב הראו כי הפרעת קשב מהווה גורם סיכון לעבריינות, תוקפנות והפרעות התנהגות, ומנגד ששימוש בתרופות ל-ADHD הפחית את השכיחות של העבריינות. מחקרים מסויימים הראו בעיקר קשר לאלימות אימפולסיבית או תגובתית בקרב בעלי ADHD. נמצא כי בעלי הפרעת קשב חווים קשיים ביחסים בין אישיים ובעיות משפחתיות יותר מאנשים ללא הפרעת קשב, כאשר נעשו מספר מחקרים שהראו שישנו סיכון מוגבר לאלימות בין בני זוג (אלימות אינטימית) אצל בעלי ADHD, ובמיוחד נמצא קשר בין ביצוע אלימות אינטימית לאימפולסיביות.

אלימות אינטימית כוללת בתוכה תוקפנות פיזית, פסיכולוגית ו/או מינית של בן זוג נוכחי או לשעבר. במספר מחקרים במדינות מתועשות דוברות אנגלית דווח על שכיחות גבוהה של 24.8% של עבירות באלימות אינטימית בקרב גברים ונשים, אך לצד זאת נעשו מספר מטא- אנליזות שהראו שהאפקטיביות של טיפול בעבריינים של אלימות אינטימית היא קטנה.  ההסבר לכך הוא שהטיפולים הללו לא התייחסו להטרגונית של העבריינים, הקורבנות ולאלימות דו-כיוונית בין שני בני הזוג. עם הזמן בוצעו מחקרים נוספים בטיפולים שניסו להתמקד בגורמים תוך- אישיים בכדי להפוך את הטיפול ליעיל יותר.

 

המחקר

מכיוון שהפרעת קשב הינה אחד מגורמי סיכון של אלימות אינטימית, נעשה מחקר במתקן פסיכיאטרי- משפטי הולנדי שבחן את ההשפעה של טיפול בתסמיני ADHD  על עבריינים של אלימות אינטימית עם דגש על שיפור וויסות עצמי ותקשורת מילולית בטיפול שנמשך שנה.

61% מהמדגם שנלקח לצורך מציאת בעלי ADHD מתוך כלל המטופלים במתקן הפסיכיאטרי- משפטי היו בעלי  ADHD (חלקם היו מאובחנים בטרם המחקר וחלקם אובחן על ידי פסיכיאטרים לצורך זה), אחוז גבוה מאוד גם ביחס לפסיכיאטריה משפטית.

במחקר השתתפו 209 מטופלים עם הפרעת קשב וריכוז שטופלו במתקן על רקע אלימות אינטימית- מתוכם 82.8% גברים. ל-58.7% מהם היו גם חרדות או הפרעות במצברוח ובשכיחות נמוכה יותר הפרעות נפשיות נוספות כולל שימוש בחומרים כמו סמים או אלכוהול. במהלך המחקר בדקו את התסמינים של ה- ADHD ותדירות האלימות האינטימית 4 פעמים במהלך שנת הטיפול. קבוצה אחת קיבלה טיפול רגיל באלימות אינטימית שבמסגרתה הוצעו גם טיפול זוגי ממוקד רגש או טיפול זוגי ממוקד פתרון אם היה צורך.  הקבוצה השניה קיבלה טיפול נוסף בהפרעת קשב ובהפרעות נפשיות נלוות, והוא כלל  הסבר פסיכו-חינוכי למטופלים ולבני/ות זוגם/ן על הפרעת קשב ובעיות נלוות והוצע להם טיפול תרופתי ל-ADHD על ידי פסיכיאטר. איסוף הנתונים נעשה בשאלונים של דיווח עצמי.

 

הממצאים:

תסמיני ADHD ותדירות ההתנהגויות של האלימות האינטימית ירדו משמעותית במהלך הטיפול המשולב, ומכאן הוסק שהירידה באלימות האינטימית הייתה קשורה בעיקר בירידה בתסמיני ADHD.  כמו כן, מצאו שאלימות אינטימית פסיכולוגית ומינית הייתה קשורה בתסמיני הפרעת קשב מהסוג הקשבי והיפראקטיבי- אימפולסיבי כאחד, אך האלימות האינטימית הפיזית הייתה קשורה רק לתסמיני הפרעת קשב מהסוג ההיפראקטיבי- אימפולסיבי.

כמו כן, גודל ההשפעה להפחתת תסמיני הפרעת הקשב לאורך זמן הייתה קשורה לשימוש קבוע בטיפול תרופתי להפרעת קשב, ולכן זהו כנראה רכיב יעיל ומשמעותי במנגנון הטיפולי בהפרעת קשב שהוביל להפחתת האלימות האינטימית. בנוסף, הממצאים הצביעו על כך שהפחתת תסמיני ADHD הייתה חיונית בטיפול בפוגעי אלימות אינטימית גם במקרים של חרדות נלוות, הפרעת מצב רוח או שימוש בחומרים.

 

 

מקור:

Buitelaar, N. J. L., Posthumus, J. A., Bijlenga, D., & Buitelaar, J. K. (2021). The Impact of ADHD Treatment on Intimate Partner Violence in a Forensic Psychiatry Setting. Journal of Attention Disorders25(7), 1021–1031.

כתיבת תגובה

להתקשר