גישת ה-CBT הנה ראשי תיבות של: Cognitive behavioral therapy, פסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית, לטיפול במגוון בעיות.
CBT כגישה טיפולית הנו גישה שמאמינה שבבסיסה על מנת לטפל בבעיה או הפרעה, יש צורך לפעול בשני מישורים במקביל- הן ברמה הקוגניטיבית על ידי התמודדות מול עיוותי חשיבה, דפוסי חשיבה שפוגעים בנו, הפרשנות שלנו של אירועים בחיינו וכן הלאה (טיפול על ידי שיחה), והן ברמה ההתנהגותית- משימות שניתנות על ידי המטפל מתוך חשיבה פרקטית שבה המטופל מתנסה בתרגילים ומנסה ליישם "בחוץ" את מה שלמד בחדר הטיפולים. בפגישה הבאה הוא חוזר עם רשמיו ותוצאות התרגילים שביצע ומעבדים אותם יחדיו.
CBT מתאים לכל בעיה, קושי או משבר נורמטיביים שמעוררים מצוקה או קושי אצל אדם והוא מעוניין להתמודד איתם באופן טוב יותר. זה יכול להיות בתחום התעסוקתי, הזוגי, חברתי, משפחתי, הורי, לימודי, רגשי או כל תחום אחר.
כמו כן, CBT הוכח כטיפול יעיל במגוון הפרעות ומחלות נפשיות כהקלה משמעותית על המצוקה ועל התסמינים: הפרעות חרדה, דיכאון, שליטה בכעסים, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות אכילה, השמנת יתר, הפרעות שינה, בעיות הרטבה בגיל מאוחר, התמכרויות ועוד.
CBT קלאסי אינו יעיל בדרך כלל לטיפול באנשים שיש להם הפרעות אישיות. עבור אנשים עם הפרעות אישיות פותחו גישות מתוך הCBT:
DBT עבור בעלי הפרעת אישיות גבולית, אובדנות, וויסות רגשי והפרעות אכילה.
סכמה תרפיה עבור בעלי הפרעות אישיות אחרות.
זו דעה קדומה נפוצה ולא נכונה. בCBT אומנם עובדים רבות על המחשבות, אבל יש התייחסות משמעותית לרגשות ולהשפעה שלהם על ההתנהגות. CBT מניח שהמחשבות שלנו (הפרשנות) הן אלו שגורמות לרגשות מסוימים להתעורר ולהיות בעוצמה מסוימת. ומאחר והנחת היסוד היא שלא ניתן לשלוט באופן ישיר על הרגשות, אנו מנסים לשנות את אופן החשיבה, כך שהוא בהכרח ישפיע על עוצמת הרגש.
בCBT יש מקום נרחב לשיח על מחשבות, רגשות, התנהגות ותחושות גופניות, כך שיש התייחסות למכלול החוויה האנושית.
CBT לא רואה חשיבות מרכזית בהבנה מעמיקה לגבי הגורמים להיווצרות הבעיה או ההפרעה. חשוב להבין איך ההפרעה מתבטאת כיום ומה גורם לתסמינים להתעורר. בסופו של דבר, מה שמפריע לאדם שסובל זה הקושי שלו כיום, והסיבות ללמה הוא "כזה" אינן הכרחיות כדי לטפל בבעיה. בדיוק כמו כשאנחנו הולכים לרופא בגלל חום, שיעול וכאבי גרון והרופא מאבחן דלקת גרון ונותן לנו אנטיביוטיקה- אנחנו נתרפא, ואין צורך שהרופא יתחיל לבדוק למה בדיוק חלינו בדלקת גרון ואיך נדבקנו.
יש מקרים שבהם כן נבדוק אירועים משמעותיים שהשפיעו על היווצרות הבעיה כדי להבין אותה טוב יותר, אבל לא מתעמקים בזה במשך זמן ממושך.
לא נמצא במחקרים שפתירת תסמינים של הפרעה אחת תתחלף בהפרעה אחרת. כלומר- שאם טיפלנו בפוביה ממעליות בCBT, פתאום תהיה פוביה מחתולים כי המקור לחרדה נמצא כביכול בתת מודע והוא לא טופל. מבחינת הCBT מושג התת מודע כלל אינו קיים, ואנו מתעסקים רק במחשבות המודעות, האוטומטיות ואמונות הליבה שהאחרונות אומנם לא תמיד מודעות בשליפה מידית, אך ניתן יחסית לשלוף אותן בקלות.
כשמטפל CBT מדבר על שיעורי בית, הוא לא מדבר על שיעורים כמו בבית הספר, אלא על משימות שיכולות להיות ביצוע פעולה מסוימת או מילוי טופס או טבלה כלשהי. התרגולים מחוץ לקליניקה חיוניים להצלחת הטיפול, שינוי החשיבה ולהטמעת הכלים. מטופל שלא יתרגל- יתקשה לראות שינויים בפועל.
המשימות תמיד ניתנות בשיתוף פעולה מלא עם המטופל, בהסכמתו ובהחלטתו. אם הוא חושב שלא יעמוד במשימות- הוא צריך לדבר על כך וחושבים יחד כיצד ניתן לבצע התאמות כך שרוב הסיכויים שהמשימות יתבצעו לתרגול נכון של הכלים שנלמדו, לתיעוד הקושי ולתחושת הצלחה וקידום הטיפול.
כמובן שאם המשימות לא מתבצעות נקודתית או לאורך זמן- זהו חומר טיפולי בפני עצמו.
המטפל לא שופט.
אני יוצאת מנקות הנחה שאם למטופל טוב עם אופן החשיבה שלו, אז הוא לא יגיע לטיפול. אם המחשבות שלו, הפרשנות שלו, הרגשות או ההתנהגות שלו (הרגש וההתנהגות נובעים מהמחשבות) גורמים לו למצוקה, סימן שיש בבסיס מחשבה שהיא שלילית ופוגעת בו.
המטופל הוא שמביא את הנושאים שעליהם הוא רוצה לעבוד והוא זה שמנהל את סדר העדיפויות שלו אם ישנם מספר קשיים שמטרידים אותו.
לא. המחשבות שלך ימשיכו, ככל הנראה, להיות שם. אלו מחשבות אוטומטיות שהן חלק ממך.
המטרה שלנו היא לתת לך אפשרות לבחור בין המחשבות האוטומטיות הרגילות שלך שפוגעות בך לפעמים ולכן באת לטיפול למחשבות חלופיות שהן רציונליות. מטופלת שלי תיארה את המחשבות השליליות או הלא תפקודיות כשדון קטן שיושב על הכתף שלה ואומר לה דברים רעים ופוגעניים. המחשבות המתקנות הן כמו מלאך קטן שהיא הוסיפה על הכתף השנייה, ובכל פעם שהשדון אומר מחשבה שלילית כמו: "את לא תצליחי", "הוא לא אוהב אותך", "את חסרת ערך", המלאך עונה לו במחשבה רציונלית כמו: "אני אדם בעל ערך גם אם הוא יעזוב אותי ולא יהיה לי בן זוג" "הציון במבחן חשוב לי, אבל הוא לא מודד אם אני חכמה ולא אומר עליי כאדם כלום" וזה גורם לה להרגיש טוב יותר.
בעצם, המטופל מקבל עוד דרכים לפרש את המציאות במקום אחת ואז הוא יכול לבחור איזו פרשנות תשרת אותו הכי טוב.
לא. המטרה היא לא לקחת מחשבות שליליות ולהפוך אותן למחשבות חיוביות מהסיבה הפשוטה- העולם שלנו אינו כולו טוב ויהיו לנו קשיים בחיים ולפעמים באמת לא נצליח, באמת ידחו אותנו וכן הלאה.
המטרה היא לחשוב בצורה רציונלית ולהבין שיש כמה אפשרויות לפרש את המציאות, אז במקום פשוט להחליט על סמך המחשבה האוטומטית, אנחנו נבדוק את המציאות ונחפש סימנים נוספים שיעזרו לנו להחליט.
לדוגמה:יש גבר שרוצה להתחיל עם בחורה.
מחשבה שלילית: "היא בטוח תדחה אותי, מי תרצה אותי בכלל, היא תצחק עליי". תוצאה: הוא לא מתחיל איתה ולא עם נשים אחרות ואין לו זוגיות.
מחשבה חיובית: "אין סיבה שהיא לא תרצה אותי. אני גבר מושלם, כל אחת תרצה אותי!" תוצאה: הוא יתחיל איתה ויש סיכוי שהיא תסרב וזה יגרום לו להרגיש רע, כי בהכרח המציאות אינה חיובית תמיד.
מחשבה רציונלית: "יש סיכוי שאני אמצא חן בעיניה ויש סיכוי שלא. אין לי דרך לדעת עד שלא אנסה. אם אני לא אנסה, בטוח שלא ייצא כלום, אם אנסה, לפחות יש סיכוי שהיא כן תסכים, ובסופו של דבר- גם אם היא תסרב, זה לא אומר עליי כלום ומתישהו מישהי כן תרצה אותי".
