קודם כל, זה בהחלט קשור להפרעת קשב- ויש אנשים שלא מודעים לכך, מכחישים את זה או טוענים שמי שמתלונן על הקושי משליך הכל על הפרעת קשב (ובכן… הפרעת קשב קשורה להכל ומשפיעה על הכל. זה הרי המוח שלנו שבנוי אחרת ודרך המוח שלנו אנו חווים את העולם, חושבים, מרגישים ומתנהגים… גם אם זה לא אומר שזו הסיבה היחידה ואפילו העיקרית).
הסיבה המרכזית היא האימפולסיביות שנמצאת או עשויה להימצא במידה כזו או אחרת אצל כולנו, אבל בעוצמה גדולה יותר אצל הטיפוס ההיפראקטיבי- אימפולסיבי, והם אלו שאכן נוטים, גם במחקרים רואים את זה, לקחת יותר סיכונים, לחפש יותר אתגרים, לבגוד יותר, לעשות ספורט אתגרי, להתמכר יותר, ליטות לעשות יותר עבירות (בעיקר על רקע אמוציונלי או איבוד שליטה על דחפים) ולעשות באופן כללי יותר דברים אימפולסיביים, כלומר ללא מחשבה על ההשלכות או קושי להתאפק ולשלוט בדחף (למשל נוטים יותר להתפתות לדברים גם אם יודעים שזה לא יהיה להם טוב).
הבעיה המרכזית באימפולסיביות בהקשר המיני והזוגי, זה כמובן להרגיש תסכול שאין מספיק ריגושים ועניין בזוגיות ואז לחפש את זה בחוץ בצורה של בגידה או "למעוד" לזה כי הפיתוי גדול מול החוסר. ככה שאם אתם מודעים לתסכול ולחוסר ומחפשים פתרונות- זה כבר עוצמה חשובה שיש לכם!
סיבה נוספת שקשורה בהפרעת קשב לצורך בריגושים ושינויים זה הקושי בהתמדה לאורך זמן, במיוחד בדברים שגרתיים, משעממים, רוטיניים או קשים (פיזית, מנטאלית, רגשית וכו). גם מערכות יחסים מטבען, בהתחלה יש ריגוש והתאהבות ופרפרים והכל חדש וכיף, ולאחר זמן מה, לכל הפחות כמה שנים, יש התרגלות ושגרה. האהבה תופסת את מקומה של ההתאהבות והביטחון והיציבות מחליפים את הריגוש (שנובע מהחדש, הלא מוכר ובאיזה שהוא מקום מחוסר הביטחון והוודאות לגבי הקשר והאם יימשך). באיזה שהוא מקום יש גם לקיחת בן הזוג כמובן מאליו. הרבה פעמים הבעיות של הקשר (ביניהן כאלה שנובעות מהפרעת הקשב) גדלות כי עוברים לגור ביחד אז הכל מפריע יותר, כי האהבה התמתנה והדברים יותר מפריעים ופחות מחליקים, כי רבים יותר… ובאופן טבעי הרבה זוגות פחות משקיעים בזוגיות, בזמן איכות זוגי, פחות עושים סקס, פחות יוצאים לדייטים- עוד יותר אם יש ילדים. בשלב הזה הרבה זוגות מונוגמיים גם נוירוטיפיקליים מתקשים ומרגישים חוסר ותסכול. אבל הרבה מהם מצליחים להתמודד עם זה ולשאת את זה גם אם זה גורם להם למצוקה כלשהי. לעומתם, אנשים עם הפרעת קשב הרבה פעמים מתקשים לשאת שיעמום, חוסר גיוון ועניין ושגרה לאורך זמן- כי זה בדיוק הקושי שלנו. קשה להתמיד לאורך זמן ולהתאפק (וזה יכול להתבטא בקושי להתמיד במקומות עבודה, חברים, תחביבים ועוד). במקרה הגרוע יהיה תסכול וייאוש שיוביל לריבים וריחוק, במקרה הממש גרוע בגידה או גירושים…
אבל! יש גם פתרונות– אם אם אנחנו יודעים שאנחנו טיפוס שמתקשה להתמיד בקשרים חברתיים או בזוגיות או במין סטנדרטי (אגב, בדיוק בגלל הצורך בגיוונים וריגושים, מלכתחילה הרבה אנשים עם קש"ר נמשכים לסקס א-מונוגמי, גם בהסכמה, לבדסמ, פטישים, סקס לא קונבנציונלי וכו)- אז קודם כל, עדיף לצאת עם בן זוג שהסקס חשוב גם לו (עוצמת דחף מיני דומה) וגם שנמשך ואוהב סקס מגוון וקינקי (אם גם אתם כאלה), כי באופן כללי אם יש פערים גדולים/מרובים בעמדות ובאהבות בתחום המיני בין בני זוג, אז אחד מהם יחווה תסכול לאורך זמן בגלל החוסר או שיהיו ריבים אן שהצד שלא מעוניין או מתחבר למשהו ירגיש שמצפים ממנו/ דורשים ממנו לעשות את זה והוא יסכים ממקום של ריצוי, וזה לא משהו שמישהו באמת רוצה שיהיה. בנוסף, לחפש את הריגושים והגיוון בתוך הזוגיות. זה יכול להיות מלצאת מידי פעם לאיזה סופש בצימר או אפילו לכמה שעות, לחפש מקומות מעניינים ולא שגרתיים לקיים בהם יחסים בבית או מחוץ לבית (רק בזהירות שלא יהיה במקום שחשוף לאנשים ובטח לא ילדים), להתנסות בדברים קינקיים, לשתף בפנטזיות של כל אחד ולהתנסות בדברים חדשים מידי פעם, לצאת מהרוטינות השגרתיות והצפויות של הסקס… ככל שתהיה יותר פתיחות וכנות בין בני הזוג לגבי מה הם מפנטזים, רוצים, אוהבים ויסכימו להתנסות במשותף, ככה הסקס יהיה יותר מגוון ומספק עבור שני הצדדים ולגמרי יכול להישאר בטווח הזוגיות המונוגמית (ובאופן כללי אני חושבת שזה בריא לכל זוג שהוא, אלא אם הם ממש שמרנים ומרוצים מהסקס שלהם כמו שהוא).
ודבר אחרון- קראתי מספר מחקרים שמדברים על כך שלגברים ונשים עם הפרעת קשב יש דחף מיני גבוה יותר בממוצע מגברים ונשים בלי הפרעת קשב. אז גם זו יכולה להיות סיבה, אם כי היא מתייחסת יותר לתדירות אבל באופן כללי יכולה להעיד על עיסוק וצורך גבוה יותר במין ודגש חזק יותר על מיניות כחלק מהחיים בכלל והזוגיות בפרט.
אז אם אתם גם חווים תסכול מחיי מין שגרתיים ומשעממים ויש לכם הפרעת קשב (וגם אם לא…) לכו דברו עם בני הזוג שלכם, שתפו אותו במה שאתם מרגישים ותראו ביחד מה אתם יכולים לעשות כדי לשפר את זה, ואני בטוחה ששני הצדדים יהנו מזה 🙂