שכיחות הפרעת קשב וריכוז הנה שכיחה למדי ומהווה כ- 10% באוכלוסייה. ההפרעה מופיעה אצל בנים פי שלושה מאשר בבנות בפן ההיפראקטיבי. בגילאים בוגרים השכיחות של הפרעת קשב שווה אצל בנים ובנות וגם בגיל מבוגר יותר. כ- 80% מהילדים ממשיכים לסבול מתסמינים של ההפרעה גם בגילאים בוגרים. אצל חלק מהם סימני ההפרעה מופיעים כבר בגילאי הגן. לעתים מופיעות גם בעיות התנהגות, במיוחד בילדות.
חשוב מאוד לאתר את קיומה של ההפרעה בגיל כמה שיותר מוקדם ולטפל בה, מאחר וההשלכות של אי איתור ו/או טיפול עלולות לפגוע בילד ובמבוגר בתפקודו ובהישגיו בכל תחומי החיים, ולא רק בתחום הלימודי. ילדים עם הפרעת קשב וריכוז עם אלמנט ההיפראקטיביות מאובחנים מוקדם יותר מילדים בלי אלמנט ההיפראקטיביות. ילדים עם אלמנט אימפולסיביות בולט מאובחנים אף הם בגיל מוקדם יותר, אם כי לפעמים סבורים בטעות שהם סובלים רק מבעיות התנהגות- האימפולסיביות פוגמת בשיקול הדעת שלהם בשעת ההתנהגות. ילדים עם רמת אינטליגנציה גבוהה וללא היפראקטיביות עלולים אף הם להיות מאובחנים בשלב מאוחר מאחר והיכולת האינטלקטואלית שלהם מאפשרת להם לקבל ציונים בינוניים לכל הפחות ולהסתדר עד שלב מסוים שבו הם עולים לכיתות גבוהות ואז הם מתקשים לעמוד בדרישות בית הספר.
הפרעת קשב אצל ילדים-
בגילאים הצעירים, עד כיתה א', ניתן לראות חוסר שקט, בעיות משמעת בבית ובמסגרת, התפרצויות בכי וזעם- גם בלי סיבה ברורה, קושי לסיים משימות, לחכות לתורם במשחקים, קושי לציית לחוקים- כולל חוקי משחק, אי מודעות לסכנות לעצמם או לאחרים (למשל לטפס למקומות גבוהים, לרוץ לכביש או להתרחק מההורים במקומות המוניים בלי לשים לב שהתרחקו וכו').
בגלל הקשיים ההתנהגותיים שצוינו לעיל, פעמים רבות למרות שהם יכולים להיות חברותיים מאוד, הם מתקשים בפן החברתי, המשפחתי ובמסגרות השונות. לעתים קרובות כועסים עליהם, מאוכזבים מהם והם חשים חוויות אי הצלחה, כישלון ובדידות, קושי בפיתוח מיומנויות חברתיות ומציאת חברים. לעתים הקושי הזה בשילוב עם האימפולסיביות מתבטא באלימות כלפי ילדים אחרים. בבית הספר, נוסף לבעיות אפשריות בתחום החברתי, יש גם קושי להיות בקצב הלימודי של הכיתה, ציונים נמוכים מהיכולת שלהם, קושי בעשיית השיעורים בבית והתכוננות למבחנים, קושי בהתארגנות בבית ובבוקר לפני בית הספר, חוסר סדר וארגון, שכחה וכו'.
הפרעת קשב אצל מתבגרים ומבוגרים-
אצל מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז ניתן לראות אחוז נשירה גבוה מהשכיחות הרגילה מבית הספר, סיכוי רב יותר לשימוש בסמים, סיגריות ואלכוהול עד כדי התמכרות והתנהגות מסכנת. שימוש באלימות וקושי לציית לחוקים עשוי לגרום להתנהגות עבריינית (כ- 70% מהאסירים בעלי הפרעות קשב וריכוז).
הנתונים הללו אומנם נשמעים מלחיצים, אולם חשוב לציין שלפחות על פי ניסיוני הקליני, השפעה מרכזית לנשירה מבית ספר והפיכה לנוער בסיכון היא גם הסביבה המשפחתית והחברתית של הנער- נער שגדל בבית תומך ואוהב, שאכפת לו מהנער, שעושה יד אחת עם הצוות החינוכי כדי לשמר אותו במסגרת בית הספר, שמשיג לו עזרה לימודית, טיפולית ותרופתית- מגדיל משמעותית את הסבירות שהנער או הנערה יגיעו להישגים טובים יותר והדימוי העצמי שלהם יהיה טוב יותר מנער או נערה שגדלים בבית שבו אין מודעות להפרעה, לא אובחנו, הוזנחו, חוו טראומות שונות וויתרו להם כשהם חוו קשיים בתחום הלימודי או החברתי. כמו בכל התפתחות של בעיה או פתולוגיה שהיא (ולהיפך, גם בהתפתחות של אישיות בריאה וחיים נורמטיביים), יש שילוב של ביולוגיה וסביבה, ואחד מהם, על פי רוב- אינו מספיק.
בנוסף לאמור לעיל, ניתן לראות שמבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז משתעממים בקלות ומתקשים להתמיד במקומות עבודה, בקשרים חברתיים ובמערכות יחסים זוגיות. פעמים רבות הם לא לומדים באקדמיה, והמשרות בהן הם עובדים לא תואמות את היכולות האינטלקטואליות והכישורים שלהם.
מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז נוטים יותר להיות מעורבים בתאונות בכלל, ובתאונות דרכים בפרט, ולרבים מהם יש רתיעה מללמוד נהיגה או לנהוג בפועל. הקושי בניהול זמן ומשימות, סדר וארגון ודחיינות נשאר גם בגילאים מבוגרים יותר.
בעבר הניחו שמדובר בהפרעת ילדות שעוברת בגיל ההתבגרות, ולכן יש מיעוט מחקרי יחסי בתחום בקרב מבוגרים, בפרט בתחומי חיים לא לימודיים. כיום יודעים שפעמים רבות מבוגרים שגדלו ללא אבחון מצאו דרכים לפצות על הקשיים שלהם באופן חלקי ומצאו עיסוקים שתואמים את הנטיות שלהם כמו למשל עובדים בעסקים עצמאיים, בתחומים אומנותיים או טיפוליים וכו', אך לצד זאת גם שההפרעה מתבטאת, כאמור, גם בתחום הזוגי, חברתי, תעסוקתי, רגשי, לימודי וכן הלאה.
גורמים להתפתחות ההפרעה-
הפרעת קשב וריכוז נחשבת להפרעה נוירו-התפתחותית. היא בעלת יסודות ביולוגיים וגנטיים ידועים ובעלי משקל מרכזי. על פי רוב לילד שאובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז יש הורה אחד לפחות או אח עם הפרעת קשב וריכוז. פעמים רבות הורים חושדים שיש להם הפרעת קשב וריכוז (הפרקו"ר) בעקבות אבחון ילדם. הסיכוי שהורה וילד לאדם שאובחן כבעל הפרקו"ר להיות מאובחן גם הוא- גבוה פי 5 מהאוכלוסייה הכללית.
כמו כן, יש גם גורמים סביבתיים (לדוגמה תוך רחמיים וסביב הלידה- לפגים יש סיכוי רב יותר לסבול מהפרעת קשב וריכוז, אם שמעשנת בהיריון, סכרת הריונית וכו') ותרבותיים.
בהפרקו"ר ניתן לצפות בשינויים בתפקוד המוח בסריקות מוחיות באונה הקדמית. ישנה תת פעילות של מעבירים עצביים, ותימוכין לכך ניתן לראות בתרופות להפרקו"ר שהן בעצם ממריצות ומעוררות את הפעילות המוחית ומסייעות לאדם.
אבחנות נוספות שיש סבירות גבוהה שיתקיימו לצד הפרקו"ר- התמכרויות, דכאון, הפרעות חרדה, לקויות למידה והתנהגות אנטי- חברתית.