ב-CBT אנחנו לומדים לאתר מחשבות שליליות ולא תפקודיות ולמצוא מחשבות אחרות, חלופיות, ריאליות יותר שישנו את צורת החשיבה שלנו ובהתאם את הרגשתנו והתנהגותנו. הרבה פעמים אנשים שואלים אותי מתי צריך ללכת לטיפול CBT? איך אנחנו יודעים מתי המחשבות שלנו תקינות ונורמליות ומתי הן דורשות שינוי כי הן לא מתפקדות?
עם cbt אנחנו עובדים על אמונות לא מותאמות למציאות שפוגעות ומפריעות לנו בחיים.
ניקח כדוגמה רגש של קנאה. בחברה שלנו קנאה לבן זוג היא רגש טבעי ונחשב נורמלי, וכשלעצמה לא נתפסת כמהווה סמן לביטחון עצמי נמוך כי קנאה ומונוגמיה מותאמות תרבותית ומהוות נורמה. אנחנו אף מצופים לקנא לבני הזוג שלנו ודווקא מי שלא מקנא או מאפשר לבן זוג להיות עם אחרים כמו ביחסים פתוחים או פוליאמוריה (אם כי בתקופה האחרונה ישנה מודעות הולכת וגוברת לצורות יחסים שונות ולטולרנטיות כלפיהן) – הם אלו שנחשבים יוצאי דופן ו"מוזרים" שקשה להבין אותם או אלו שמאפשרים לבני זוגם התנהגויות שאחרים לא היו "מרשים" להם.
יחד עם זאת, יש טווח רחב של קנאה והשפעותיה על ההתנהגות והדרישות מבן הזוג שנחשב בגדר הנורמה, זאת כמובן בהנחה שבן הזוג שותף להשקפת העולם הזו.
מתי זה דורש טיפול?
כשהקנאה הופכת לרכושנות מוגזמת, כשהיא מובילה לאלימות מילולית, פיזית או מינית, כשהיא מובילה לסחטנות רגשית ואיומים ("אם יהיה לך ידיד או תצאי לפאב עם חברה, אני עוזב אותך") בלי פתח להידברות ומו"מ וכתוצאה מהקנאה אחד מבני הזוג מנסה להצר את צעדיו של הצד השני באופן שפוגע בו ומונע ממנו התנהגויות שנחשבות שגרתיות עבורו ועבור סביבתו.
כשהקנאה קורית גם בלי סיבה ממשית או ראלית ומנסה לגרום לבן הזוג להימנע מהתנהגויות שעד כה קיים והיה רוצה לקיים (לבוש, מקומות בילוי, ידידים מהמין השני וכו) ומנסה לשלוט בו במטרה להפחית את הקנאה. אלא שהחרדה מפני בגידה של בן הזוג או איום ממישהו אחר שיפתה אותו פעמים רבות אינה יודעת שובע ובן הזוג בא בעוד ועוד דרישות כלפי בן הזוג, כי בבסיס יש חוסר בטחון או חרדת נטישה או סיבות אחרות שיגרמו לבן הזוג לחשוד תמיד או לנסות להתכונן מפני סכנה כלשהי, מדומיינת או אמיתית.
החשדנות מובילה להאשמות וריבים ולעיתים לכך שבן הזוג שאולי עד שלב מסוים חשב שהקנאה רומנטית או מקובלת, מתחיל להרגיש חנוק וכבר מתקשה להכיל את הקנאה שמופנית כלפיו.
בטיפול לומדים להכיר את השורש של הפחדים האלה ומה שגורם לקנאה עזה- בן הזוג לא מפסיק לקנא- המטרה לא להעלים את הקנאה, אלא למתן אותה למשהו שהוא ובן זוגו יוכלו לחיות איתה בשלום.